האנושות כולה מורכבת מפסיפס רחב של אנשים. לא הרי המאפיינים של אלו כהרי המאפיינים של אלו ונראה כי לכל חלק בפסיפס האנושי יש את הייחודיות שלו המבדלת אותו משאר חלקי הפאזל האנושי הרב גוני.
כל אחד מאתנו מכיר את תופעת הפרפקציוניסטים שכל דבר אצלם שקול, מדוד ומושלם עד לפרטים הקטנים, ומנגד אנו מכירים גם את אותם מרושלים שסדר וארגון הם צמד המילים שבהם הם לא מרבים לעשות שימוש אם בכלל.

היכרות נוספת יש גם לכל אחד מאתנו עם תופעת פזורי הדעת ומהירי תגובה, שלרוב עסוקים בלהתחרט על דברים שאמרו או עשו ומאידך יש את נקיי הדעת והשקולים שכל מילה אצלם נשקלת בכובד ראש והאפשרות שיוציאו מילה מיותרת זהה לאפשרות ששי פירון יצורף כחבר מן המנין בתנועת ש"ס.

תופעה נוספת המאפיינת עוד חלק בפסיפס האנושי היא של אותם מהירי ההחלטה שמצליחים להפתיע את הסביבה ואת עצמם כל פעם מחדש במהירות בה הם מקבלים החלטות קטנות וגדולות ומאידך כולנו סובלים מאותם אלו שיכולת קבלת ההחלטות שלהם פגועה באופן קשה עד אנוש. הם מתקשים לבחור לעצמם חברת סלולר ומבזבזים על כך שעות וימים בשיחות עם נציגי החברות השונות. אלו גם בדיוק אותם האנשים שיתקשו להחליט על סוג הרכב אותו הם יקנו ויבלו ימים ארוכים בינות לסוכנויות ומגרשי מכוניות עד שלבסוף את הדרך חזור הם יעשו ב…אוטובוס.

נ.ב. כל קשר או דמיון בין סוג האנשים האחרון לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר לחוסר היכולת שלו לקבל החלטות במקרים 'פשוטים' כדוגמת ראשות ועדת חוץ וביטחון או לחילופין במקרים 'חשובים' יותר כדוגמת שאלת זהות מועמדו לנשיאות המדינה מקרי בהחלט ועל אחריותו של הקורא.